<h1>ספר האסופות מכת"י נוסח שטרות סימן תקמ"ז</h1>
<h2>דף ע:</h2>
בתשובת הגאונים הגוסס בשעת פטירתו באמירה בלא קניין דבריו קיימין ואם אמ' כתבו גט לאשתו ושמעו מפיו שנים או שלשה בני אדם ואינן יודעין לכתוב ילכו למקום שיודעין לכתוב וכותבין וחותמין, ואם אין יודע העד לחתום מסייעין לו לחתום כדי שלא יהו בנות ישר' עגונות. תנו רבנן הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, אין קושרין את לחייו ואין פוקקין את נקביו ואין נותנין כלי מתכות על טיבורו ואין סכין אותו ואין מטילין אותו על החול ולא על גבי מלח עד שימות ואין מאמצין את עיניו והנוגע בו הרי זה שופך דמים, ולמה הוא דומה לנר המטפטף כיון שנוגע בו אדם כיבהו.
<h2>דף פ.</h2>
בכתיבת גטין אם אינן יודעין מקום דירתן שאינן דרים בשום מקום לקבע כותבין מקום לידתן ואם אינן יודעין מקום לידתן כותבין מקום דירתן, אבל טוב הוא לכתוב שניהם אבל זה לא יאחר הגט. ואם ירצה אדם להשליך גט לאשתו בלא ידיעתה בעל כרחה וכשכותב הגט אין ידוע לו באיזה מקום ימצא אותה כגון שהיא בורחת מלפניו יכתוב הגט והזמן שתופס בו בפני ב' עדים כשרין וחותמין עליו כמשפטו וישליכנו לה בפני עדים כשרי' בכל מקום שימצא אותה לאחר כמה ימים שירצה ואין לחוש על מה שנכתב הגט לפני שנה או חצי שנה כדאמרינן ההוא שהלך למדינת הים יכתוב לו גט וכו', אבל ישמור שלא יכתוב בגט ועומדת היום כאן במדינת פל' דיתבא על נהר פל', מפני שאינה עומדת שם.
